משרדינו מייצג לקוחות בתביעות דיבה ו/או לשון הרע בהתאם לקבוע בחוק איסור לשון הרע. לזכות משרדינו הישגים רבים בתחום. ראה למשל: ת.א 06/ 54264.

"נצור לשוני מרע ומדבר מרמה" נאמר בתפילת ערב שבת אחת לשבוע. אכן, עוד בימי המקרא הייתה חשיבות רבה לשמו של אדם כחלק מכבודו וזכותו לשם טוב.
כך הוא הדבר במשפטינו כיום. רבים לא יודעים זאת, אך חוק איסור לשון הרע מגן על אדם אשר הוצאה דיבתו ומאפשר לו לתבוע פיצויים מנותן האמרה. במקרים מסוימים, החוק אף מקנה פיצוי על סך עשרות אלפי שקלים בלא הוכחת נזק! כמו כן, החוק קובע, כי הוצאת דיבה בכוונה לפגוע יש בה משום עבירה פלילית בנוסף.
הנה כי כן, הרי שהחוק מגן על שמו של אדם ועל כבודו וקובע כי על הציבור לכבד איש את רעהו ולא להכפיש אחד את השני בפני אחר.
כך למשל, באחד המקרים בהם היה סכסוך שכנים, טען שכן א' כנגד שכן ב' כי הוא גנב את הקרקע ו/או רשם אותה במרמה. הדבר נאמר בפומבי ולנגד אוזני שאר תושבי השכונה. כמובן, שאמרה זו גרמה לנזק לשמו הטוב של השכן ולפיכך הגיש תביעה לבית משפט השלום בגין לשון הרע. לאחר שהוכח דבר האמרה ולאחר שהנתבע (השכן שטען את הדברים) לא הוכיח הגנות, הרי שבית המשפט פסק לחובתו פיצוי כספי על סך 40,000 ₪.
ראוי לציין, כי החוק קובע  שורה של מקרים אשר יכולים לבטא  לשון הרע. החל מאמרה ועד לפרסום (בעיתון למשל), תמונה, שיר, מכתב וכיו"ב. כול ביטוי שכזה, אשר יש בו בכדי לפגוע בשמו של האדם יכול להיות מושא לתביעת לשון הרע.
ברגע שמוגשת התביעה, ולאחר שדבר האמרה הפוגעת מוכח במשפט, עובר הנטל על כתפו של הנתבע להוכיח כי קיימות לו הגנות שבדין. אם יוכיח הגנות, אזי התביעה תידחה ואם לאו אז התביעה תתקבל במלואה. דוגמא להגנה רווחת היא : "אמת דיברתי" אשר לפיה הנתבע צריך להוכיח כי יש את באמרה הפוגעת ואף כי קיים עניין ציבורי לומר אותה.
לסיכום, ההלכות והדין בדיני לשון הרע הינם ייחודיים לתביעות מסוג זה ומומלץ לאדם אשר נקלע לתביעה (בין אם תובע ובין אם נתבע) מסוג זה, לפנות לעורך דין אשר אחד מתחומי התמחותו הינו תחום זה.